רבים סבורים כי במקרה של תאונת דרכים הזכאות לפיצוי במידה וקיימת, מתייחסת אך ורק לנזק הפיזי ולא לנפשי. אך מבחינת חוק הפלת”ד נזק גוף מגלם בתוכו מספר סוגי נזקים וביניהם גם נזק נפשי.
סעיף 1 לחוק מגדיר “נזק גוף” בתור – “מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים”.
פגיעות נפשיות כתוצאה מתאונות דרכים יכולות להיווצר לצד פגיעות פיזיות ובמקרים אחרים אף שהפגיעה הפיזית הייתה זניחה, ישנה פגיעה נפשית לא מבוטלת.
מתי מופיעה הפגיעה הנפשית?
בניגוד לפגיעה הפיזית אשר נראית לעין בסמוך לאחר הפגיעה, פגיעה נפשית, “פוסט טראומה” יכולה להופיע מספר ימים או מספר חודשים לאחר האירוע.
תסמיני פוסט טראומה
- חוויה מחדש של האירוע הטראומטי, זיכרונות עולים וחוזרים, חלומות על האירוע, פלאשבקים ותגובה נפשית של חרדה ואף לעיתים תגובה פיזית לדברים שמזכירים את האירוע.
- ניסיונות הימנעות מזיכרונות, מחשבות או רגשות הקשורים לאירוע, הימנעות מתזכורות חיצוניות אליו כמו אנשים, מקומות ומצבים המעוררים את הזיכרון בקשר לאירוע הטראומטי.
- קשיים לזכור חלקים מהטראומה, האשמה עצמית, הפחתה בערך העצמי, רגשות שליליים שמשתלטים על ההוויה, חוסר עניין בפעילויות שפעם היו מהנות, חוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים.
- התקפי זעם, קשיי שינה, בעיות בריכוז, דריכות יתר או תגובת בהלה.
האם ניזוק עקיף בתאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין נזק נפשי?
בשנת 1990 בית המשפט העליון קבע הלכה חשובה והיא כי גם אדם אשר לא היה מעורב בתאונת הדרכים זכאי במקרים מסוימים לתבוע בגין נזק נפשי, הלכה זו נקבעה בפס”ד בתיק רע”א 444/87 אלסוחה נ’ עזבון המנוח דוד דהאן, ונקראת בשם “הלכת אלסוחה”.
במקרה המדובר זוג הורים אשר בנם הקטן נפגע אנושות בתאונת דרכים ובסופו של דבר נפטר כתוצאה ממנה, הגישו תביעה לבית המשפט לפיצוי מכוח חוק הפלת”ד וזאת למרות שלא נפגעו בעצמם בתאונה או היו נוכחים בזמן התרחשותה. אך משנודע להם על התאונה, נסעו לבית החולים, ראו את בנם במצבו הקשה ובכאביו הנוראיים וישבו לידו במשך כל התקופה עד שנפטר סיטואציה שגרמה להם נזק נפשי קשה.
בהלכת אלסוחה הגדיר בית המשפט העליון מהם הפרמטרים אשר בהתקיימם תוכר תביעה של ניזוק משני בגין נזק נפשי, והם:
- זהות התובע– מידת הקרבה של הנפגע המשני לנפגע העיקרי היא מדרגה ראשונה, אך במקרים מסוימים תתכן גם קרבה רחוקה יותר.
- התרשמות ישירה מן האירוע המזיק– הנפגע המשני צריך להיות עד לאירוע התאונה או לתוצאות המיידיות של האירוע.
- מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק– חשיפה בזמן אמת להתרחשות האירוע או חשיפה מתמשכת לתוצאות הפגיעה לנפגע הראשי.
- מהו ‘הנזק הנפשי’ – המדובר בנזק נפשי קשה, שעולה עד כדי מחלת נפש של ממש.
איך להתנהל בצורה נכונה במידה ומעוניינים לקבל פיצוי על הנזק הנפשי שנגרם עקב תאונת דרכים:
- פנייה לקבלת טיפול נפשי במועד הקרוב ביותר להתרחשות התאונה.
- פנייה למומחים רפואיים של קופ”ח או למומחים פרטיים.
- נטילת תרופות שניתנות במסגרת הטיפול הרפואי (נפשי).
- שמירת קבלות על הוצאות רפואיות שהוצאו בעקבות הטיפול הרפואי.
- התמדה בקבלת טיפול הרפואי גם לאחר הטבה במצב.
רצוי לציין כי כל מקרה ניבחן לגופו וכי האמור מעלה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, במידה והייתם מעורבים בתאונת דרכים או לחילופין הייתם עדים לתאונת דרכים ואתם סובלים מתסמינים של פוסט טראומה, אנא פנו למשרדנו לבדיקת זכאותכם לקבלת פיצוי מקסימלי.
